סיפור ההצלחה של י'

קוראים לי י’. אני בן 18 וחצי וחי ביפו בבית מרקע סוציו-אקונומי נמוך. עד גיל 10 גדלתי אצל סבתי. אני, שני הוריי וסבא וסבתא. בגיל 8, אבא ריצה עונש מאסר של שנה בבית הסוהר. אבא, לא סיים את לימודיו בביה”ס ומלבד עבודות שירות לא עבד מחייו. אמא שמגיעה מרקע מאוד קשה, כל חייה הייתה וברחה מהוסטלים ומגיל 13 הייתה חיה עם אבי.

מכיתה א’-ו’ למדתי בביה”ס חרדי. עד כיתה ד’ הייתי תלמיד רגיל. בכיתה ד’ התחילו מעשי קונדס קטנים. בכיתה ו’ בחג החנוכה היינו גרים ליד נחלת בנימין ברחוב הרצל בתל אביב. בסביבות 4-5 בבוקר היה קצר בארון החשמל שגרם לגיצים לעוף על הספה שהדליקה שריפה בכל הבית. לאחר מס’ דקות שהתעוררתי מהעשן איבדתי את ההכרה ולאחר שבוע בטיפול נמרץ התעוררתי לאשפוז של מספר חודשים לא מועט. עברתי שני ניתוחים של השתלת עור וסיליקון בנוסף גם הראיה שלי נפגעה. בזמן שהייתי בבית החולים כחודש וחצי לאחר, אימי התמוטטה ולאחר בדיקות, נמצא גידול בראשה. בעקבות המימצאים אמי נאלצה לעבור ניתוח . אף שהצליחו לשחזר חלק מזכרונה עד היום סובלת מהתקפי אפילפסיה ואיבוד זיכרון לטווח קצר.

בעקבות ריב משפחתי עזבנו את בית הסבתא ועברנו להתגורר בבת ים. בכיתה ח’ זכינו לדירה ציבורית ועברנו להתגורר ביפו. באותה שנה התחלתי ללמוד בתיכון צייטלין בת”א. בכיתה ח’ התחלתי לעשן סיגריות. בתחילת כיתה ט’ התחילו גם עישונים אחרים: חשיש ומריחואנה בתדירות של יומיים שלוש בשבוע.

בכיתה י’ הייתה לי שיחה עם מנהל ביה”ס לאור ציוניי הגרועים והתפקוד הלוקה: לא נכנס לשיעורים, משחק כדורגל כל היום ומעשן סיגריות בתוך ביה”ס ובעיקר לא עושה כלום. הוא אמר לי שאם אני לא תופס את עצמי בידיים תהיה לי ועדה והדרך לעוף היא מיידית. יועצת ביה”ס סיפרה לי על גשר אל הנוער שהיה נשמע לי מפחיד. אמרתי שאין לי ברירה, אני אכנס לחודש חודשיים בכדי להרגיע את העניינים בכדי להישאר בביה”ס. לאחר ביקור בית וועדת הקבלה התקבלתי ל’בית החם’. בחצי שנה הראשונה הייתי נרדם כל הזמן, הולך כמו זומבי.

בכיתה יא’ החלו גם סמי הפיצוציות וגם השימוש נעשה תדיר יותר, לפחות כפעם ביום. בהמשך הייתי גם מגיע מסטול לגשר לאחר העישונים של הסמים. בכיתה יב’ הייתי מעשן לפני שאני בא לביה”ס, בהפסקות וגם לאחר.

אני זוכר, לאחר טיול שנתי הוזמנתי לועדה בגשר ביחד עם אימי. אימי שלא יכלה לדמיין שאני אפילו מעשן סיגריות קיבלה את הכל בפנים. אני זוכר שלאחר הדברים של תומר אימי קיבלה שוק. התנאי של גשר להמשיך פעילות בה היה הצטרפות לתהליך באל סם. בהתחלה אמא רצתה להוציא אותי מביה”ס ומהפרויקט. לאחר שחזרנו הבייתה היא אמרה לי ללכת להשקיע בזה, להתחיל דרך חדשה וללכת לאל סם. למרות שהתחלתי בלית ברירה את התהליך, עדיין המשכתי לעשן סמי פיצווציות שלא נתפסות בבדיקת שתן. בגלל אי שיתוף הפעולה שלי עם אל סם הושעיתי גם מהפעילות ב’בית החם’ לתקופה של שלושה חודשים.